סלקום ישראל בע"מ נ' חשאן

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב ובקשה להארכת מועד להגשתה. אלו נדונו בפניי, ביום 3.3.14.

עסקינן בתובענה לתשלום חוב בגין צריכת שירותי טלפון סלולארי, בסכום של כמעט 10,000 ₪. טענתו העיקרית של המבקש היא, כי לא התקשר עם המשיבה בהסכם, ולא חתם על ההסכם שצורף לכתב התביעה.

על פי הרישום בתיק ההוצאה לפועל, האזהרה הומצאה למבקש במסירה מלאה ביום 5.8.10. ההתנגדות הוגשה רק ביום 4.11.13, תוך שהמבקש טוען, כי לא קיבל אזהרה ולא ידע על התיק המתנהל נגדו, עד לחודש יוני 2013, עת הוציא רשימת תיקים המתנהלים נגדו בלשכת ההוצאה לפועל.

בחקירתו הנגדית עמד המבקש על הכחשת העסקה מעיקרה. אמנם, הוצג בפניו צילום תעודת הזהות שלו, כפי שנמצא בתיק המתנהל אצל המשיבה, והמבקש אישר כי אכן מדובר בצילום תעודת הזהות שלו, והוצג בפניו אישור אפוטרופוס לביצוע העסקה, נושא את פרטי אביו של המבקש, ובכל זאת עמד המבקש על טענותיו.

לטענת המשיבה, דין ההתנגדות להידחות לאור האיחור בהגשתה. תצהירו של המבקש שניתן בתמיכה לבקשה להארכת מועד כללי, לטענתה, וערוך על דרך ההפנייה, כך שאין בו כדי להצדיק הארכת מועד.

עוד טוענת המשיבה, כי התנהלו נגד המבקש הליכי הוצל"פ פעילים מאז שנת 2010, לרבות עיקולים בחשבון הבנק ועיקולים על כלי רכב. בנוסף על כך, הרי שאף לשיטת המבקש נודע לו על התביעה ביוני 2013, ובכל זאת הגיש את התנגדותו כחמישה חודשים לאחר מכן. כן טוענת המשיבה, כי גם לגופו של עניין אין ממש בהכחשת העסקה, שעה שהמבקש מאשר את צילום תעודת הזהות שלו, וטוען כי זו לא אבדה לו ולא נגנבה ממנו מעולם.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות, תוך הארכת המועד להגשתה עד למועד בו הוגשה בפועל.

טענת המבקש, לפיה לא קיבל את האזהרה בשנת 2010 – לא נסתרה, ולמעשה אף לא הוצג לפניי אישור המסירה אשר יוכיח את ההמצאה. הטענות בדבר נקיטת הליכים אינן מספיקות, כאשר לא הוכח שלמבקש הייתה ידיעה פוזיטיבית אודות הליכים שננקטו נגדו. יצוין, כי לטענת המבקש חשבון הבנק שלו לא היה פעיל, בשל חובות שונים, וכלי רכב – אין לו, כך שהטלת עיקולים על החשבון ועל כלי הרכב אינה יכולה ללמד על ידיעה פוזיטיבית כאמור.

לגופו של עניין, ברי כי בפי המבקש טענת הגנה טובה לכאורה, והגם שהימצאות צילום תעודת הזהות בידי המשיבה מעלה תמיהה, הרי שבשלב זה של הדיון על ביהמ"ש די בגרסת המבקש, המכחיש את העסקה מעיקרה, ודי בכך שזו נותרה בעינה לאחר החקירה הנגדית, על מנת להקנות לו רשות להתגונן.

למרות האמור, אני רואה לנכון לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בגין האיחור בהגשת ההתנגדות, שכן אף לשיטתו חלפו כחמישה חודשים מעת שגילה על קיומה של התביעה ועד שטרח והגיש את התנגדותו.

אשר על כן:

א. ההתנגדות מתקבלת, והליכי ההוצאה לפועל מעוכבים. התצהיר ישמש ככתב הגנה.

ב. המבקש ישלם למשיבה הוצאות, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, בסך 800 ₪, תוך 30 יום.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"ד, 06 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: